פנינה ועמית נפרדים מניר
לרווי וחנן,
כשקראתם לי לחדר של ניר ונתתם לי את השעון שלו מאוד התרגשתי.
אני רוצה שתדעו שזה מאוד מרגש אותי, שבחרתם לתת לי את הדבר שהיה על ניר.
אני מבטיח לכם לשמור על השעון, כי הוא יקר לי מאוד והוא כל הזמן מזכיר לי את החבר, בן הדוד לי שאני אוהב ושלעולם לא אשכח אותו.
אני עצוב מאוד שזה קרה למשפחה שלנו.
אני מקווה שהחיים שלכם יהיו יותר טובים, אפילו שכל כך קשה.
תהיו בריאים וחזקים ותהיו שמחים עם רותם וליאור כל החיים.
באהבה עמית
ניר שלנו!
עם החיוך הנצחי ילד של אהבה, תום וסקרנות.
אנחנו כל כך אוהבים אותך יקר שלנו,
מסתכלים בתמונות שלך ומסרבים להאמין.
יש בחיים חלומות זוועה רבים, מתעוררים מהם בבהלה ונרגעים.
אנחנו לא התעוררנו, נפלנו כולנו למציאות בלתי נתפסת,
איבדנו כולנו אדם טהור וקדוש כמוך.
גם בחיים אמרנו לך וחשבנו עליך את כל הדברים שאנו אומרים עכשיו.
השרית שלווה על סביבתך,
הייתה בך תמימות, חוכמה, נתינה, טוב לב, חברות ואהבה
לכל יצור חי.
עמית ואתה הפכתם בשנה האחרונה לחברים כל כך טובים.
יום יום דיברתם, הסתודדתם, ייעצתם זה לזה, תכננתם תוכניות.
עמית כל כך אוהב אותך. היית בן-דוד, חבר קרוב, אהוב ביותר.
אתמול עשיתי פלאש-בק לחייך, לחיים המשותפים שלנו,
להומור שתמיד הביאה משפחת ינאי לכל מפגש, לכינויים,
לצחוקים, לבדיחות.
כולנו הבאנו הרבה שמחה לבית של סבתא וסבא.
כמה שזה בלתי נתפס שזה נגמר.
הרגעים הכי שמחים שיהיו בהמשך חיינו יהיו כל-כך קשים
ועצובים בלעדיך.
אהוב שלי, אנחנו נפרדים ממך בחיבוק כל כך חזק.
חלק מאיתנו מת.
פנינה