דברים שכתב חנן (אבא של ניר) לטקס הפרידה מניר

מה כבר אפשר לומר חוץ מהמילה למה?

 

אני רוצה לשתף אתכם בהרגשה שלי ובחלום שחלמתי בלילה הראשון בלי ניר.

 

לפני שתים עשרה שנים ושלושה חודשים, לאחר הריון קשה בתקופת מלחמת המפרץ ולאחר ניתוח מסובך בו הייתה סכנה ממשית הן לאמא והן לניר, שרדו שניהם ובאו הביתה.

בכפר התרוצצה שמועה שניר מת בזמן הלידה. הבטיחו לנו שזו סגולה לחיים ארוכים...

 

בגיל 10 ימים, בלילה, היתה לניר תופעה של הפסקת נשימה שמביאה למה שנקרא "מוות בעריסה". רויטל בעקשנות ובידע הצילה את ניר.

שוב אמרו לנו את מה שאמרו אחרי הלידה ואנו קיווינו שאכן זה כך...

מאז וכמעט עד גיל שנתיים ישן ניר על יד מיטתנו.

 

ניר התחיל לגדול לשמחת כולנו וכבר כתינוק החל להקרין חום ואהבה כגמול על החום והאהבה שקיבל.

הוא, בן הזקונים הקטן, צמח וגדל ממש לפי "הספר" והכל היה כאילו לפי הזמנה, לא היה צורך ביותר!!!

עם תהליך הגדילה הגדיל ניר את השפעתו על הסובבים אותו בחן, יושר ואהבה ואנו המשפחה רווינו נחת ואושר מילד יפיוף ויפה נפש.

 

עם הכניסה למסגרת החינוכית החלה גם הסביבה ליהנות מנתינתו של ניר. החברים אהבו אותו והוא אותם, המורים קלטו אותו כי אי אפשר היה אחרת וכולם כולם קיבלו ממנו בעיקר אהבה וחום.

ניר חכם, בעל רצון אדיר ללמוד ולדעת יותר ויותר, בצימאון אין קץ שואף וחייב לדעת הכל בשלמות לא קיצורי דרך, עושה הכל בטוב טעם, בעדינות ובהתחשבות.

ואף על פי כן, עקשן במובן החיובי של המילה ואיך אומרים "לא פרייר" אך ידע בהחלט גם לוותר במידת הצורך.

 

מתקדם בלימודי המחשב והאנגלית, ידע ואמר כי יש לו עתיד בטוח משום שהוא אוהב ללמוד, לנתח ולהבין ממש בכל תחום.

 

אנחנו במשפחה כולנו ליווינו אותו ועזרנו לו בכל. פינקנו אותו ונתנו לו חום, אהבה, עזרה, כל מה שצריך וכל מה שרצה. והוא ידע לתת חזרה עשרות מונים יותר.

 

אני אביו, עמדתי כאילו מהצד והשתוממתי מהתופעה הזו המתרחשת לנגד עיני, פשוט שחיתי בים של אושר והגעתי למסקנה היחידה המתבקשת: חי איתנו מלאך. שום דבר לא סתר את ההרגשה הזו, להפך העובדות הוכיחו פעם אחר פעם שאכן זה כך. ועם עובדות הרי אי אפשר להתווכח...

מלאך עושה מלאכתו נאמנה וגדל באושר אתנו, עם כולנו, בצחוק אין גבול, בכייפים אמיתיים של טיולים, הנאות במקומות חדשים, נסיעות לחו"ל ביחד, מחשב חדש, טלפון מתקדם ועוד מתנות והנאות אינספור.

אבל הכי חשוב הנתינה חזרה שניתנה לנו כפל כפליים על ידי המלאך שלנו.

בעצם, לפני שתים עשרה שנים ושלושה חודשים ניתנה לנו מתנה נפלאה - קיבלנו מלאך למשמרת.

חשבתי שאנו ההורים נזכה לסיים את חיינו בנחת ובהשארת נכדים ונינים, מלאכים קטנים.

ב"ספר" שהזכרתי קודם, בהקשר לגידולו של ניר לא היה כתוב כלל שאנו נצטרך להחזיר את המשמרת כל כך מהר וכל כך כואב.

הדבר הראשון שרציתי היה פשוט להתחלף, אבל אני אינני מלאך, אתם יודעים... שם למעלה היה מחסור במלאכים, כי כולנו רואים מה קורה מסביבנו יום יום ואנה אנו באים.

המלאכים למעלה כבר עייפים ושחוקים ולא הייתה ברירה, אלוהים היה מוכרח חיזוק ותגבורת והוא קרא אליו את המלאך שלנו אשר נקרע מאיתנו ועם חלקים מאיתנו. עלה אל המלאכים על מנת לעזור לספק לנו יותר טוב, אושר ואהבה - דברים שחסרים לנו כאן ואנו בעיוורוננו לא מסוגלים להחכים ולהביא אותם בעצמנו.

עכשיו, כשניר המלאך כבר שם, נצטרך לעזור לו כמו תמיד לעשות את עבודתו המקודשת ולהביא לכולנו חיים יותר טובים עם התחשבות וויתורים וכמובן אהבה, כי רק אהבה מביאה אהבה. בואו נעזור לניר לעזור לכולנו.

 

בלילה, כשחזרנו מבית החולים לאחר 30 השעות האיומות בחיינו הלכנו לישון בעזרת כדורים וחלמתי חלום ואני נשבע לכם כי אכן חלמתי אותו!

החלום מורכב כולו מהצבעים תכלת ולבן. עומדים מלאכים שאת פניהם לא רואים, את הגוף רואים עם כנפיים לבנות. 2 שורות בצורת טרפז ומדרגות ביניהן.

המלאכים מחזיקים בידיהם נרות ובמדרגות עולה ניר, שרק אותו ניתן לזהות.

עם כנפיים לבנות הוא עולה ישר לאלוהים, שאותו לא רואים ומשם הוא מבטיח לעזור לכולנו ובמיוחד למשפחה שלנו.

 

משפחת ינאי מורכבת מקשת רומית עם 5 אבנים - רויטל, חנן, ליאור, רותם וניר.

אם מוציאים אבן מתמוטטת הקשת כולה.

המלאכים הצליחו להוציא את האבן החמישית מבלי לפרק את הקשת, כי הם מלאכים.

 

כהמשך לאהבתו וטוב ליבו של ניר החליטה כל המשפחה לתרום מאיבריו על מנת להמשיך ולקיים משפחות בישראל.

 

אנחנו, משפחת ינאי, מכריזים בזה, כי אנו אוחזים יד ביד בחוזקה ובעוצמה.

לא נעזוב ידיים. הידיים מחוברות זו לזו בדבק הכי חזק בעולם, אנחנו אוהבים אחד את השני ולא ניתן לרוע לאחוז בנו לעולם.

בעזרתכם נעשה את זה, נעמוד בזה.

© 2018 by Happy2Help        , Proudly created with Wix.com