חברים כותבים לניר

לפני כמה ימים היה מבחן באנגלית,

במבחן היה סיפור,

אני לא רוצה לגלות לכם את ההמשך שלו,

רק להגיד שהסיפור הזה ממש דומה למקרה שלנו.

 

באמת שמדובר פה על ילד שהוא אחד ממיליון, מנומס אבל שובב.

כזה שיש לו את הגישה של כמו שהיה כתוב במבחן, Happy to be alive.

אני בטוחה שכל אחד מכם איבד פעם משהו,

אבל זאת האבדה הכי גדולה שיכולה להיות.

 

אני לא מאחלת לאף אחד מכם

לחוות את ההרגשה שאנחנו הרגשנו,

מרגישים ונרגיש תמיד.

גילי הימלהוך

ניר...

 

ניר בשבילנו יותר מחבר,

שתמיד אהב להצחיק ולדבר.

היה ילד מאוד מיוחד,

שתמיד אהב לעזור לכל אחד.

תמיד היה מוקף חברים,

ואחר הצהרים היינו נפגשים.

תמיד אהב לשחק מחבואים,

ותמיד ידע את המילים של כל השירים.

בדיחות היה מספר המון,

ורק עוד דבר אחרון...

תמיד בלב אשאיר לניר מקום!!!

דנה ישראלי

ניר

 

למה זה קרה? כולנו שואלים

מסתכלים על התמונות ולא מאמינים.

זה ניר שלנו המצחיק והחכם,

שתמיד שיחק ועזר לכולם.

לילד שתמיד היה חיוך על הפנים,

הילד שעל פניו היו נמשים,

מהילד הזה נותרו תמונות, מחשבות והמון זכרונות

ולנו נשארו המון שאלות.

אני יודעת שעכשיו הוא מלאך,

שמסתכל עלינו בכל רגע ומהלך.

אז רק שתדע אותך אנו זוכרים,

בכל שעה, שניה ורגע בחיים.

דנה ישראלי

ניר

 

ניר, אני לא יודע מה לומר,

אתה היית מוכן לעזור,

תמיד צחקת.

אני תמיד אזכור אותך,

כניר השובב והמצחיק

שהיה תמיד משחק בקלפים, בטניס

ובמגרש בכפר הס נמצא כל היום.

את כל המילים של כל השירים ידעת.

לא נשכח אותך,

אתה חסר לכולנו מאוד

תמיד תהיה בליבנו.

דין

ניר

 

אני יושבת בחדרי וחושבת,

חושבת עליך.

מסתכלת באלבומים ונזכרת

בלחיים השמנמנות,

בחיוך הרחב,

ובשירים שידעת לדקלם מילה במילה.

 

אני יושבת בחדרי וחושבת,

חושבת עליך.

חושבת על כל הרגעים השמחים

ועל כל המשפטים המצחיקים.

ועל זה שאתה שם למעלה מסתכל עלינו.

ורק מקווה שאתה מבין

 

עד כמה אותך אנו אוהבים.

יעל ברק

ניר

 

גם אם לא תמיד רקדת במסיבות,

וגם אם לא תמיד ידעת איך להתחיל עם הבנות,

גם אם בבית שלך תמיד רבנו על הספות,

וגם אם לא תמיד הבדיחות היו מצחיקות,

גם אם לפעמים היית ב"דיכי" ובודד

תמיד ידעת לשמח ולעודד!

אנחנו אוהבים ונאהב תמיד.

שחר, יעל, צליל וזיו

ניר,

 

אתה כבר איננו כאן,

אבל תמיד תישאר אתנו בלבנו.

תמיד נזכור אותך כניר החייכן והמצחיק,

שתמיד אהב לשחק במחבואים ולשיר.

ניר שתמיד אהב לעזור לאחרים,

ניר הילד שאותו נאהב לעולמים.

ואנחנו עדיין לא מבינים ועומדים המומים,

מחכים שתחזור מן עולם המתים.

אבל פתאום אנחנו מתעוררים,

ומבינים שמן עולם המתים לא חוזרים.

אנחנו עומדים ומזילים עוד דמעה

ורוצים לחשוב שזה בכלל לא קרה

ושואלים עוד פעם את אותה השאלה

למה אלוהים בחר לקחת דווקא אותך?

 

אבל למרות הכל אף פעם אל תשכח,

שאותך תמיד נזכור ונאהב כל כך.

שירן יעקובוביץ

ניר

 

פעם כשהיה חורף, כל הפסקה היינו בכיתה, היה קר.

שיחקנו בקלפים וניר תמיד היה משחק.

בזה הוא היה מוכשר.

היינו ממציאים כל מיני כינויים למשחק

והיה ממש כיף ומצחיק, גם ניר צחק.

את הצחוק שלו אי אפשר לפספס,

צחוק אמיתי, שמח, מתגלגל.

עכשיו כל זה חסר לי והייתי רוצה שזה יחזור להתחלה.

הלוואי שכל זה לא באמת קרה.

ירדן גרון

ניר, אנחנו יושבים כאן למטה עם אותה שאלה,

למה זה קרה דווקא לך?

למה? הרי לא עשית שום דבר רע...

היית בן אדם כל כך טוב עם נשמה,

עם לב טוב מלא בשמחה ואהבה.

תמיד הצחוק היה חלק גדול מחייך,

ועכשיו, מי ישמע עוד את בדיחותיך?

כשיהיה לך קר מי אותך יחבק?

כשהפחד יגיע, מי ירגיע אותך ויפנק?

רק שתדע שגם עכשיו, בכל פעם שתזדקק,

שתרצה לחוש שייך ושמישהו אותך יחבק,

אצלנו יש לך מקום בלב בכל זמן שרק תרצה.

אוהבים אותך ומקווים,

ששם למעלה אתה מקבל את היחס שבאמת מגיע לך.

כי מגיע לך הטוב ביותר,

שלום ניר, שלום חבר.

ירדן גרון

כל הזיכרונות שעולים מניר הם זיכרונות טובים,

כי אי אפשר לומר על ניר דברים רעים.

כל מה שנגיד עליו יעלה חיוך על פני כולם.

ילד מצחיק, שמח וחכם

שחושב על כולם ודואג לכולם,

שמח וצוחק - ילד מושלם.

מהחיוך הרחב, הנמשים הרבים,

השיער הבהיר, השרוולים הקרועים.

מהילד השובב שכולם אוהבים

אנחנו עכשיו נפרדים

אך תמיד זוכרים ואוהבים.

ירדן גרון

ניר היקר מאוד,

אני יודעת שהכרתי אותך יותר טוב מרוב האנשים פה,
אבל בכל זאת הייתי שמחה להכיר אותך עוד יותר.
אני יודעת שזה קצת מוגזם לבקש דבר כזה
אבל אני רוצה שתחזור.

אם היו מציעים לי משאלה אחת,
לא הייתי אומרת שאני רוצה מיליון דולר,
שאני אצליח בהכל או אפילו לא שיהיה שלום.
הייתי אומרת שאני רוצה שתחזור.

ביקרתי את ההורים שלך כמה פעמים ואני אומרת לך
אי אפשר לבקש הורים יותר טובים מאלה.
בגלל זה אני בטוחה שהיו לך חיים ממש כיפיים,
כי כשיש לך כזאת משפחה וכאלה חברים
אי אפשר שהחיים לא יהיו כאלה.

גילי הימלהוך

ניר במסיבת בת המצווה

 

בבת המצווה שלי ושל שחר

הייתה מישהי שעשתה צמות בשיער.

באותו זמן לניר היה שיער די ארוך

וגם ניר רצה לעשות משהו בשיער.

בסוף החליטו שיעשו לניר ולבנים קוקיות על כל הראש.

דנה ישראלי

פעם אחת כשהלכתי אל ניר,

הוא החליט שהוא רוצה לטייל בכפר הס באופניים.

הלכנו לצרכנייה, קנינו קולה,

חזרנו לבית של ניר, לקחנו את האופניים ונסענו.

בהתחלה נסענו רק בכבישים של כפר הס.

אחרי עשר דקות נכנסנו לשטחים שנמצאים

אחרי הרפת ונסענו ליד טירה.

היה מאוד קשה, היה חם

והיו חולות שקשה לנסוע בהם על אופניים.

ניר הכיר לי מקומות חדשים בכפר הס

שלא ידעתי שקיימים בכלל.

עצרנו שתינו את הקולה

המשכנו לנסוע חצי שעה

ואחרי זה חזרנו לבית של ניר,

אכלנו ארוחת ערב ואז חזרתי הביתה.

אמיר כץ

לאן?

 

לאן זאת השאלה

לאן לקחו אותך מאיתנו?

לאן נעלמת ואנחנו סבלנו?

לאן הולכים המתים?

לאן ממשיכים החיים?

יש החושבים שיש עולם / גלגול הבא

למשל לחיות ככלב ולהפוך לבת יענה.

יש החושבים שהרעים הולכים לעולם התחתון

והטובים לעולם העליון

גן עדן וגיהנום.

מה שאני חושבת שאתה בגן עדן

ומעלינו אתה שומר ולנו אתה עוזר.

עמית דנון

ניר

 

יום לפני המקרה אני (איתי), תומר,

אורן וניר טיפסנו על גג בית העם,

רצינו לרדת ותומר ניסה להשעין את הסולם והסולם נפל.

 

ניר מיד לקח חבל ומקל,

קשר אותם ביחד וניסה "לדוג" את הסולם.

ניר עשה תנועה מוזרה עם החכה המאולתרת

ושאלתי אותו "ניר מה אתה עושה?"

ניר ענה "דג סולם".

 

כעבור רבע שעה באו אנשים לעשות פיקניק

על דשא בית העם.

ביקשנו מהם שירימו לנו את הסולם וירדנו.

איתי צור

ניר

 

אנו מקווים שבמקום שאתה נמצא בו עכשיו , טוב לך ואתה מאושר.

לעולם לא תדע עד כמה לנו תחסר.

אתה הלכת ומקומך נותר ריק .

ועכשיו מי אותך יחבק או ינשק?

איך גרמת לנו לרצות לצחוק תמיד.

ובתור חבר היית המצטיין המתמיד.

פנייך אשר תמיד היו מוארות ,

עכשיו לנו מאוד חסרות.

אך אנו עכשיו נפרדים ,

ושתזכור, אותך תמיד אוהבים.

ספיר הלפרין

אלוהים

 

אני פה היום כדי לשאול את השאלה- למה כל זה היה צריך לקרות?

כבר עבר חודש ממותו של ניר ועדיין לא עבר הכאב, למה?

למה דווקא לניר הזה זה היה צריך לקרות?

אלוהים, כולנו התפללנו, מדוע לא נענית לבקשתנו?

אלוהים, שבך האמנתי שתוכל לעשות ניסים ונפלאות.

בכל זה אני לא מאמינה יותר.

אז אלוהים, למה?

בבקשה תמחק את הכאב ותחזיר את ניר,

ניר שתמיד אהב לצחוק ולהשתולל ולעשות שטויות.

האם הוא עושה את זה גם בשמיים, אלוהים?

אלוהים, אם הוא איתך שם בגן עדן עכשיו,

תגיד לו שכולנו אוהבים אותו ומתגעגעים אליו,

תגיד לו שקשה לנו בלעדיו.

אלוהים האם קצת האמונה שנותרה לי בך תעזור,

ותעשה שכל זה יעבור?

ספיר הלפרין

חבר, אתה חסר

 

כולנו רוצים שתחזור כבר, ניר.

ולהתעלם אפילו לדקה מהמשפט

שאת המתים אין להחזיר.

את ההרגשה אינך מכיר.

זאת אותה צביטה,

אשר מזכירה פעם אחר פעם שאתה אינך,

ושיותר לא נראה אותך.

ניר, אנחנו זקוקים לך.

כולנו נישא את הפצע הזה אתנו תמיד.

אותו פצע אשר שוב ושוב מסרב להגליד.

אבל תזכור ניר, יהיה אשר יהיה,

אתנו בתוכנו תמיד תהיה.

ספיר הלפרין

ניר,

 

אתה כבר איננו כאן,

אבל תמיד תישאר אתנו בלבנו.

תמיד נזכור אותך כניר החייכן והמצחיק,

שתמיד אהב לשחק במחבואים ולשיר.

ניר שתמיד אהב לעזור לאחרים,

ניר הילד שאותו נאהב לעולמים,

ניר שכדי לקבל קלפים עשה Nestea בררררר... 50 פעמים.

ואנחנו עדיין לא מבינים ועומדים המומים,

מחכים שתחזור מן עולם המתים.

אבל פתאום אנחנו מתעוררים,

ומבינים שמן עולם המתים לא חוזרים.

ואנחנו עומדים מזילים עוד דמעה

ורוצים לחשוב שזה בכלל לא קרה

ושואלים עוד פעם את אותה שאלה

למה אלוהים בחר לקחת דווקא אותך?

ומנסים להיזכר בכל הדברים הטובים,

בכל הצחוקים והסיפורים.

אבל למרות הכל אל תשכח,

אותך אנחנו אוהבים כל כך.

שירן יעקובוביץ

להיפרד ממך ככה,

בלי שלום להגיד,

ולשמוע שנפלת,

אתה בבית החולים.

להבין שנרדמת,

מעכשיו לתמיד...

זה כואב לי נורא,

זה כואב מבפנים.

ירדן גרון

ניר

 

אתה יודע שאנחנו חושבים עליך, כאן למטה

תחזור בבקשה, קשה לנו ככה.

אנחנו רוצים שתדע שכאן אתה חסר,

זה מוזר שמעכשיו לא נראה אותך יותר.

ומעכשיו כבר לא תבוא לבקר,

ולא תישאר...

ניר אתה חסר!

בחיים לא נשכח אותך אתה אחד ויחיד,

גם אם אתה לא פה באמת,

אתה איתנו תמיד.

אתה, שתמיד העלית חיוך על פנינו,

אתה, שתמיד דאגת שיהיה טוב בליבנו.

אנחנו מתגעגעים אליך מעכשיו,

אוהבים אותך ותמיד נאהב.

תדע, לנו אתה חסר

שלום ניר, שלום חבר.

אוהבים וזוכרים,

ילדי כפר הס.

ירדן גרון

לבקש שתשוב כבר לא אוכל,

ולחכות ולצפות שאולי מחר.

אולי מחר פתאום תחזור אלינו ותצחק

והכל יהיה כמו שהיה אז.

הלוואי, שכל זה בעצם חלום,

חלום בלהות שיסתיים כבר היום.

שמחר שוב אשמע את צחוקך המרגיע,

ושכל בוקר לבית הספר שוב תגיע.

שתצחיק בכל זמן ותזמר איזה שיר,

אך אני יודעת שכל זה בלתי אפשרי.

שניסים לא קורים ומתים לא קמים,

ושכך הם החיים.

אז רק נותר לי לקוות, שאתה מרגיש טוב

במקום שבו אתה נמצא,

ששומרים עליך טוב ושאתה מאושר.

ירדן גרון

לרויטל וחנן היקרים,

 

אני מחפש את המילים לכתוב לכם ואני מרגיש שאני לא מוצא.

אני מחפש את הדרך לעזור לכם ואת זה אני עוד יותר לא מוצא.

אני מרגיש, שנולדתי עם ניר ואני מכיר אותו מאז שאני זוכר את עצמי.

היו לנו המון חוויות טובות ואני רוצה לזכור רק את זה.

הזיכרון האחרון שלי מניר היה, כשחזרנו מסרט אצל איתי צור ובדרך ראינו שנשפכים הרבה מים לכביש מבית החבר.

הלכנו לבדוק וגילינו שמישהו גנב את כל הממטרות ואז ניר לקח מקלות וניסה לסתום את החורים בצינורות, כי הוא אמר שחבל על המים.

זה מאוד התאים לניר לדאוג לכל דבר, שיהיה בסדר כמו שהוא דאג לי, כשסיפרתי לו בסוד שאיבדתי את המחבט השלישי שלי ושיתפתי אותו בחששות שלי שההורים יגלו ויכעסו.

ניר מיד הציע פתרון, שלכל שיעור טניס הוא יביא לי את המחבט של ליאור וככה אימא ואבא לא יגלו, שאיבדתי את המחבט הזה.

וכך היה. מאותו יום לא הייתי צריך להזכיר לו.

 

הזיכרון הזה גרם לי לחשוב, שאני לא רוצה להגיע יותר לטניס.

אחרי המקרה של ניר, רויטל הזמינה אותי לבית שלכם ונתנה לי מתנה - מחבט חדש.

היא ביקשה, שאמשיך בכל זאת בטניס ואמרה שהמחבט מיועד לזכור את החוויה שלי עם ניר שעשה מאמצים שאשאר בטניס.

זה שכנע אותי להמשיך בטניס.

 

אני רוצה להגיד לכם תודה, שחשבתם עלי בשעות הקשות שלכם ואני מרגיש שאני רוצה כל-כך לעזור, שיהיה לכם קצת יותר קל אבל גם לי כל-כך קשה, שאני אפילו לא מסוגל ללכת עם אימא שלי לבית הקברות כי אני לא מאמין שזה מה שקרה לניר.

 

הייתי בטוח שעור כמה שנים נספר את הסוד אחד שלנו

אפילו כזיכרון נחמד, אבל זה ההפך.

אורן

© 2018 by Happy2Help        , Proudly created with Wix.com