ניר ינאי

21 שנה בלי ניר ינאי

21.

שתי ספרות שמזכירות כי כבר 21 שנים אנחנו בלי ניר ומה שנשאר הם הזיכרונות שמלווים אותנו בכל דקה ודקה בהתמודדות ובניסיון להמשיך במה שהיית רוצה.

שנה מזופתת, קשה ומאיימת.

בני גילך יצאו להילחם על הבית מלחמת קיום.

קורבנות, נפגעים, חטופים וגולים בארצם הם המציאות האפוקליפטית נכון לכל יום ויום לתקופה איומה בה אנו נמצאים והקצה עדיין לא נראה.

התוצאות קשות ואי אפשר להבין לאן יכול האדם להגיע ברוע ובחומר האנושי שבו.

מחזות תעתועים, התעלמות מצד אחד של אנשים בעלי שיעור קומה ותעצומות נפש לעומת אחרים המתבוססים בבוץ ורפש בגובה אפס שקיימים ומסתובבים בינינו.

לא להאמין להיכן צועדת ארצנו - ארצי.

התקווה עדיין איתנו, אבל הימים ימים קשים.

כל אחד ותפילתו, יתפלל לטוב יותר ולו במעט. על כך תקוותנו.

והלוואי ונדע ימים טובים מאלה.

משפחות ינאי ורובינשטיין

כפר הס, ניו יורק, ערב ראש השנה תשפ"ה